יש אנשים שמפחדים מהמילה "גירושין."
היא גורמת לאי-נוחות, מעלה מחשבות על שבר, על כאב, על בדידות.
אבל מבחינתי? זו הייתה הזדמנות לפגוש מישהי שלא הכרתי באמת עד אותו רגע.
את עצמי.פעם ראשונה בחיי, מצאתי את עצמי לבד.
לבד בבית, כשבת שלי, שבמשמורת משותפת, נמצאת רק חלק מהזמן.
לבד בהחלטות. לבד עם המחשבות שלי.
אבל ה"לבד" הזה? הוא לא היה בדידות. הוא היה גילוי.
גילוי של כמה שאני יכולה.
נסעתי לטייל לבד לחו"ל.
יצאתי לבד לברים – ובמקום מבוכה, הרגשתי עוצמה.
הכרתי אנשים חדשים, חברים וחברות טובים שמצאתי בדרך.גיליתי עוצמות שלא ידעתי שיש בי.
הבנתי שישנם דברים שאני חייבת להילחם עליהם, וישנם כאלה שפשוט לא שווים את המאבק.
למדתי לחיות בשלום עם עצמי.
לסלוח לעצמי.
להיות אדיבה יותר כלפיי – ולקבל את כל מי שאני.ככל שהתקרבתי למי שאני באמת, התחלתי להבין.
הבנתי מה אני רוצה לבנות.
הבנתי מהו החלום שלי – ומה אני מוכנה לעשות כדי להגשים אותו.ואז, צעד אחר צעד, התחלתי לבנות.
חוויות, אנשים, משמעות.
וככה, מתוך כל המסע הזה, נולד המועדון שלי – המועדון של ענת.זו לא הייתה פרידה מאדם אחר. זו הייתה פגישה עם עצמי.
חיים שבהם אני בוחרת כל יום מחדש.
חיים שבהם אין לי על מי להישען – אבל גם אין מי שיעצור אותי.
חיים שבהם גיליתי כמה שאני עוצמתית, חזקה, ושמחה.אז כן, גירושין הם לא סוף. הם לא כישלון.
הם הזמנה להתחלה חדשה, למפגש עם האדם הכי חשוב בחייך – את עצמך.שתפו אותי:
מתי בפעם הראשונה פגשתם את עצמכם באמת?